מספר הבהרות בעניין המימדים החמישי והשישי
אין לנו יכולת לדעת איך היקום נראה באמת, מכמה סיבות: ראשית, אנחנו קטנים מאד, ורואים רק חלקיק של התמונה. שנית, אין כזה דבר "באמת" - היות ואנחנו חלק מהיקום, אין לנו אפשרות לצאת ממנו, להביט עליו מהצד ולתאר אותו. אבל יש לנו את היכולת לנתח את מה שאנו רואים, להסיק מסקנות וליצור מודלים של היקום. זוהי תמצית החשיבה המדעית והפילוסופית מאז שהחל האדם להביט סביבו ולנסות להבין.
מערכת הצירים התלת-ממדית היא דרך נאה ושימושית לתאר לעצמנו את היקום הפיזיקאלי ולהתייחס לחלקים ממנו בצורה מתמטית. לו חיינו ביקום דו-מימדי, לא הייתה משמעות מבחינתנו לציר השלישי, והיינו בטוחים שאנו חיים על מישור - גם לו חיינו על כדור. (למעשה, אנחנו באמת חיים על כדור, אלא שהוא כל כך גדול יחסית אלינו שאנחנו אכן חווים אותו כמישור. מערכת הצירים הדו ממדית של מפת העולם, למשל, אינה מתארת איך "באמת" נראה העולם - אולם היא בהחלט נאה ושימושית.) גם לו היה המישור הדו-מימדי שלנו מעוקם לחלוטין, הרי שמבחינתנו הוא היה "שטוח" לגמרי - שכן לא הייתה משמעות לשינויי הגובה של המישור.

באותה מידה, אין לנו יכולת להוכיח שהזמן הוא אכן קו ישר. יותר מזה - אם נקבל את ההנחה שהמימד החמישי מכיל כל מיני אפשרויות נוספות לאפשרויות שאכן חווינו, נהיה חייבים להניח שאנו נעים למעשה בקו פתלתול למדי, כאשר כל בחירה שאנו עושים היא למעשה "פניה בזמן". בכל זאת, היות ואנו חווים בכל רגע רק נקודת זמן אחת, הרי שמבחינת החוויה הסובייקטיבית שלנו - הזמן הוא קו ישר.

באותה מידה, אין לנו יכולת להוכיח שכל האירועים שלא התרחשו אכן מסודרים יפה, זה ליד זה, על אותו המישור - המושג "מישור" עצמו לא מדויק ואני משתמש בו רק לצורך ההמחשה - אך אנו בהחלט יכולים לגשת לכל האירועים, שיכולים היו להתרחש, באמצעות חמש קואורדינאטות.
אולם יש אירועים שלא יכולים היו להתרחש. בדוגמה שהצגתי, יכולתי להוסיף אפשרות כגון "ראיתי שאני מאחר, ולכן נעלמתי ומייד הופעתי ליד תחנת האוטובוס". כמובן, שזהו אירוע "לא מציאותי" - כלומר הפעולה של היעלמות והופעה במקום אחר לא קיימת במציאות, כפי שאנו מכירים אותה. אנו זקוקים לעוד מימד, עוד קואורדינאטה, כדי שנוכל להתייחס לאירועים שלא היו יכולים להתרחש - אלא אם כן חיינו במציאות עם חוקים אחרים.
שוב, ייתכן שאם היינו "יוצאים מתוך היקום" ומסתכלים עליו "מהצד", היינו רואים שכל האירועים שהיו יכולים להתרחש אינם מסודרים יפה על מישור אחד, אלא יוצרים רצף מעוקם - אך מבחינתנו אין לכך משמעות: קבוצת האירועים האלה היא מישור אחד, וגם אם מהצד הוא נראה עקום ומפותל, הרי שמבחינתנו הוא מישור שטוח לחלוטין, שכל נקודה שאינה חלק ממנו היא דמיונית (או במילים אחרות: נמצאת על מישור אחר במרחב הקיום השישה-ממדי).